רש"י על שמואל א י

עם קבורת רחל בגבול בנימן. והלא קבורת רחל בגבול יהודה בבית לחם, אלא עכשיו הם בקבורת רחל, וכשתפגע בהם תמצאם בגבול בנימן בצלצח, כך שנויה בתוספתא דסוטה (פרק יא):

צלצח. צל לצח של הקב"ה, שהוא צח ואדום, והיא ירושלים:

ודאג לכם. יירא עליכם, כל לשון 'דאגה', לשון 'יראה', דושטי"ר בלע"ז:

אילון תבור. מישר תבור:

גבעת האלהים. גבעת קרית יערים, אשר עכשיו ארון האלהים שם:

נציבי פלשתים. סרדיוטות שמינו על ישראל, שהיו רודין בה, ומושיבים נציבים בערי ישראל:

חבל נביאים. תרגם יונתן: סיעת ספריא: חבל. סיעה, וכן (שמואל-ב כב ו): חבלי שאול סבוני, משרית רשיעיא אקפוני:

מהבמה. תרגם יונתן: מבית אסחרותא:

כי תבאנה האותות האלה לך. ותדע כי דברי אמת, וכשם שבאו לך אותות הללו, כך יתקיים דבר המלוכה:

עשה לך אשר תמצא ידך. אתקין לך מאני מלכותא, והכן לך טכסיסי המלוכה כמו שתוכל:

וירדת לפני הגלגל. ולאחר שתמלוך, תרד הגלגל לפני, קודם שארד אני:

והנה אנכי ירד אליך. לסוף שבעת ימים שתרד אתה:

תוחל. תמתין:

לב אחר. רוח גבורת מלכות:

ומי אביהם. מה תימה לך בדבר מי אביהם של נביאים, וכי נבואה ירושה היא:

ואת דבר המלוכה לא הגיד. דרך צניעות היתה בו:

וילכד שאול. אף על פי שלא היה שם, נפל הגורל עליו, שהיו כתובין שמם באיגרות ונתונין בקופסא, והנביא מכניס ידו ונוטל איגרת אחת:

נחבא אל הכלים. בבית שנתנו שם הבאין כליהן, שהיה בורח מן הגדולה ומדרש אגדה רבי תנחומא: ואל הכלים, באורים ותומים, אמר: שמא איני ראוי לגדולה עד שישאלו באורים ותומים, ושאלו ועלה בידו:

אשר נגע אלהים. גברין דחלי חטאה דאתיהב דחלא מן קדם ה' בלבהון: