רש"י על מלכים א יז

ויאמר אליהו התשבי. מארץ (ספרים אחרים שם העיר) ששמה תושב:

חי ה'. למה סמכו כאן, אלא שהלכו אליהו ואחאב לנחם את חיאל באבלו, אמר אחאב לאליהו: אפשר שקללת התלמיד נתקיימה, וקללת משה רבינו לא נתקיימה, שנאמר (דברים יא יז): וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם, וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים, והרי כל ישראל עובדין עבודה זרה, ואין גשמים נעצרים, מיד ויאמר אליהו וגו' (ירושלמי סנהדרין י ב):

ונסתרת. מפני אחאב ואיזבל:

ויבש הנחל. כדי שידע צורך הגשמים ויטריח לגלות, שהיה קשה בעיני הקב"ה שישראל שרויין מתים ברעב:

צרפתה. שם העיר:

צויתי שם. בפמליא שלי, שתכלכלך שם אשה אלמנה:

קחי נא לי מעט מים. הוא לא היה מכיר באלמנה שאמר לו הקב"ה, ולמד מאליעזר עבד אברהם, ואמר: אותה שתתן לי מים לשתות, היא האלמנה:

מעוג. כמו עוגה:

מלא כף. תרגם יונתן: מלי פיסת ידא:

בצפחת. ביטויל"א בלע"ז, כמו שנאמר בשאול (שמואל א כו יב): צפחת המים אשר מראשותיו:

ומתנו. משם ולהלן נמות ברעב:

עוגה קטנה בראשונה. מדרש אגדה יש בבראשית רבה (למה בראשונה) בותאמר לאה בגד:

חלה בן האשה. כדי שיצטרך למפתח של תחיית המתים, כדאיתא בשילהי אגדתא דחלק (סנהדרין קיג א):

להזכיר את עוני. עד שלא באת אלי, היו שוקלין מעשי ומעשה עירי, והייתי ראוי לנס, משבאת לכאן, לא נחשבתי לכלום, ואין צדקתי ניכרת (ספרים אחרים נזכרת), וכן בלוט הוא אומר (בראשית יט יט): ואנכי לא אוכל להמלט ההרה, אצל אברהם, שלא תהא זכותי נזכרת אצלו (בראשית רבה נ יא):

ויתמודד. מלשון מדה, נשתטח עליו: