רש"י על מלכים א טז

וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר ה' היה אל בעשא. כלומר הרי שמלך אלה בן בעשא, ואף גם זאת דבר ה' היה ביד יהוא, שלא תתקיים מלכותו:

ועל אשר הכה אותו. הואיל וגם הוא הלך בחטאתיו, נמצא שלא היה לו להורגו, לכך נענש על הריגתו, וכן מצינו (בהושע א ד): ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא, הואיל ולא סרו מדרכי אחאב, נענשו על הריגתם:

שר מחצית הרכב. הוא ואחר היו שרים על הרכב:

וגואליו ורעהו. (תרגום:) וקריבוהי ורחמוהי:

וימת תבני. כשנשא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו, הרגו את תבני, כשראו חשיבותו של עמרי, בסדר עולם:

בשנת שלשים ואחת שנה לאסא וגו' מלך עמרי. מלכות שלימה, וחמש שנים היתה מחלוקתו של תבני, מעשרים ושבע לאסא, עד שלושים ואחת:

שתים עשרה שנה. סך הכל, חמש במחלוקת ושבע במלכות שלימה, ואי אפשר לומר שתים עשרה במלכות שלימה, שהרי אחאב בנו מלך בשנת שלשים ושמנה לאסא:

בתרצה מלך שש שנים. עד שלא בנה את שמרון:

ויעבוד את הבעל. מוסיף על עגלים של ירבעם:

אשרה. אילן הנעבד:

חיאל בית האלי. חיאל אשר מבית אל, כמו (שמואל א טז א): ישי בית הלחמי. ולא נאמר הבית לחמי ; וכן יהושע בית השמשי, בספר שמואל (א ו יד), ולא הבית שמשי ; וכן בעפרת אבי העזרי (שופטים ו יא) ולא נאמר האבי עזרי. ויש פותרין: בית האלי, על שקבל עליו קללות יהושע (יהושע ו כו): ארור האיש אשר יקום ובנה וגו'. אמרו רבותינו (ירושלמי סנהדרין י ב) חיאל משל (בנימין) ויריחו משל יהושפט (בנימין) ומפני מה תלאו באחאב, שתולין את הקללה במקולקל [ספרים אחרים במקולל]:

באבירם בכרו יסדה. כשיסדה, מת בנו בכורו, וקבר והלך וקבר כל בניו, עד שמת האחרון בהצבת דלתות, וכן הוא קללות של יהושע (שם): בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה: