רש"י על מלכים א יד

ונקודים. מין קליות, מייבשין בתנור ועושין אותן קמח לעשות ממנו מאכל, שקורין לו שתיתא בלשון גמרא:

והיא מתנכרה. כאלו אינה זאת:

שלוח אליך. מאת הקב"ה בשליחות קשה:

משתין בקיר. תרגם יונתן: ידע מדע, משית בקירות לבו:

עצור ועזוב. עצור שיש לו מחזיק יד, כמו (שמואל א ט יז): זה יעצור בעמי, ועזוב, שאין לו מחזיק ביד:

כאשר יבער. המבער את המאכל בפיו, לעשות גלל, כך אבער אחריו עד תומו:

דבר טוב. שבטל משמרתו, שהושיבו אביו שומר שלא יעלה איש לרגל, ובטל משמרתו ועלה:

אשר יכרית את בית ירבעם זה היום ומה גם עתה. הנולדים לו היום, ואשר עתידין להולד לו מעתה, כך תרגם יונתן:

העיר אשר בחר ה'. ואף על פי כן:

ויעש יהודה הרע. ולא נתנו זה על לבם:

ויקנאו. לשון קניטה:

גם המה. כשאר השבטים:

קדש. ניאוף:

שישק. מצינו במדרש שיר השירים (אסתר רבה א יב) הוא פרעה נכה, ונקרא שישק, על שהיה שוקק ומתאוה כל ימיו לכסא השן שהיה לשלמה חתנו, ועכשיו עלה ולקחו:

ואת הכל לקח. את הכסא, החביב מן הכל:

ישאום הרצים. לפניו לכבוד, ואחר כך ישיבום אל תא שהרצים עומדים שם תמיד: