רש"י על שמואל ב יג

ולאבשלום אחות יפה. שהיתה בת אמו:

להתחלות. עד שנחלה:

כי בתולה היא. צנועה בבית ואינה יוצאת לחוץ, לפיכך ויפלא בעיני אמנון וגו', נכסה ונעלם ממנו מה תואנה יכול לבקש וישכב עמה, כמו (דברים יז ח): כי יפלא ממך, ארי יתכסי ממך:

איש חכם. לרשעה:

דל. כחוש, כמו (בראשית מא יט): דלות ורעות תואר:

את הבריה. את הסעודה:

ותלבב. ותחלוט, סולת מורבכת במים רותחין תחלה, ואחר כך בשמן:

את המשרת. תרגום של מחבת, מסריתא:

כי לא ימנעני ממך. שמותרת אני לך, לפי שנתעברה בי אמי כשהיא נכרית יפת תואר, שלקחה דוד במלחמה, ומי שיש לו בן או בת מן שפחה, אינו בנו לכל דבר:

וישנאה אמנון. אמרו רבותינו (סנהדרין כא א): נימא נקשרה לו, ועשאתו כרות שפכה:

אל אודות. אל תעשה אודות הרעה הזאת של שילוח, הגדולה מן האחרת שעשית עמי ועניתני, ועוד תוסיף רעה ממנה לשלחני:

ויהיו גוזזים. ודרכם היה לעשות משתה בגזוז צאנם:

ולא ילך נא אתנו. ואם לא יכול אתה ללכת, ילך נא עמנו אמנון:

על פי אבשלום היתה שומה. בציויו של אבשלום היתה שימה זו נישומת על עבדיו, להרוג את אמנון:

ותכל דוד. הרי זה מקרא קצר, ותכל נפש דוד ; וכן תרגם יונתן: וחמידת נפשא דדוד, כמו (תהלים פד ג): נכספה וגם כלתה, לשון תאוה:

כי נחם על אמנון. קבל תנחומין: