רש"י על גיטין עה.

מכלל דבעלמא [נתינה בע"כ] לאו נתינה היא - וגבי גט דאיסורא הוא לא תקין הלל:

שלא בפניו - כי הכא שאינו בלישכה:

מאי דאיצטריך ליה תקין - ראה שהיה נטמן והתקין דבעל כרחו ושלא בפניו תהא נתינה ואי הוה נמי קאי קמן ואמר לא מקבילנא הוה איצטריך להלל נמי לתקוני דתיהוי נתינה אלא מה שלא הוצרך לא הוצרך וגבי גט דאיסורא הוא לא קיימא תקנתא דהלל:

ערב - בשילהי גט פשוט:

צידן - דמתני':

ראיה אחרונה - באחד דיני ממונות (סנהדרין דף לא.) דאפליגי באמרו לו כל ראיות שיש לך להביא הבא עד שלשים ולא הביא עד לאחר שלשים ואמרו לו הבא ראיה ואמר אין לי ראיה בקמייתא הלכתא כוותיה ובבתרייתא לית הלכתא כוותיה:

והנייר שלי - לא יהיב לה ולא מידי ורחמנא אמר ונתן בידה:

מאי שנא רישא כו' - קא סלקא דעתיה על מנת לאו מעכשיו הוא כרבנן דפליגי עליה דרבי והוי כמו לכשתחזירי לי הנייר ליהוי גט וא"כ אמאי מגורשת הא בשעת גירושין לאו מידי נקיטא:

היכא דליתיה - לאצטלית:

לא כפליה - ר"מ במסכת קידושין (דף סא.) כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן וכו' דנימא אם לא תחזירי לא יהא גט הלכך בטל תנאיה:

הא כפליה לא הוי גיטא - לר"מ:

מכדי - לר"מ כל תנאי מהיכא גמרינן לכופלו:

מתנאי בני גד - שהיה כפול אם יעברו ואם לא יעברו (במדבר ל״ב:ב׳) וכיון דמיני' גמרי' בעינן כי התם תנאי שתלו בו המעשה הוזכר קודם למעשה אם יעברו זה התנאי ונתתם להם זה המעשה ה"נ בעינן דנימא אם תחזירי יהא גט:

לאפוקי הכא - דאמר לה זה גיטך ברישא והדר ע"מ שתחזירי:

משום דהוי ליה כו' - ובין לר"מ ובין לרבנן דלא אפליג אלא בכפילה כדמפרש טעמא התם הוצרך הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו:

בדבר אחד - לעבור הירדן:

ומעשה בדבר אחר - נחלת עבר הירדן מזרחה: