רש"י על אסתר ג

אחר הדברים האלה. שנבראת רפואה זו להיות לתשועה לישראל:

גדל המלך וגו'. את המן שהקב"ה בורא רפואה למכתן של ישראל קודם שיביא המכה עליהם:

כרעים ומשתחוים. שעשה עצמו אלוה לפיכך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה:

היעמדו דברי מרדכי. האומר שלא ישתחוה עולמית כי הוא יהודי והוזהר על ע"א:

הפיל פור. הפיל מי שהפיל ולא פירש מי ומקרא קצר הוא:

הוא הגורל. הכתוב מפרש ומהו הפור הוא גורל הפיל הגורל באיזה חדש יצליח:

מיום ליום. באיזה יום בחדש שיצליח:

ואת דתי המלך. לתת מס לעבודת המלך:

אין שוה. אין חשש כלומר אין בצע:

יכתב לאבדם. יכתב ספרים לשלוח לשרי המדינות לאבדם:

ויסר המלך את טבעתו. הוא מתן כל דבר גדול שישאלו מאת המלך להיות מי שהטבעת בידו שליט בכל דבר המלך:

ונשלוח ספרים. ויהיו נשלחים ספרים איש"טרא טרמי"ש בלע"ז והוא מגזרת (שופטי' יא) אם נלחום נלחם (ש"א א ב) הנגלה נגליתי (הושע י') נדמה נדמה:

בשלושה עשר לחדש שנים עשר. ביום י"ג לאותו חדש שהוא י"ב לחדשי השנה:

פתשגן. לשון ארמי ספור הכתב דרישממ"נט בלעז:

להנתן דת. ציווי הכתב שהיה אומר להנתן חוק גזירת המלך:

גלוי לכל העמים. דבר זה:

והדת נתנה בשושן. מקום שהיה המלך שם ניתן החוק בו ביום להיות עתידים ליום י"ג לחדש אדר לכך:

והעיר שושן נבוכה. היהודים שבה: