רש"י על אסתר א

ויהי בימי אחשורוש. מלך פרס היה שמלך תחת כורש לסוף שבעים שנה של גלות בבל:

הוא אחשורוש. הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו:

המלך. שמלך מעצמו ולא היה מזרע המלוכה:

מהדו ועד כוש וגו'. המולך על מאה ועשרים ושבע מדינות כמו שמולך מהדו ועד כוש שעומדים זה אצל זה וכן (מלכים א ד) כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה שהיה רודה בכל עבר הנהר כמו שהוא רודה מתפסח עד עזה:

כשבת המלך אחשורוש וגו'. כשנתקיים המלכות בידו ורבותינו פירשוהו בעניין אחר במסכת מגילה:

הפרתמים. שלטונים בלשון פרס:

ימים רבים. עשה להם משתה:

גנת. מקום זרעוני ירקות:

ביתן. נטוע באילנות:

חור כרפס ותכלת. מיני בגדים צבעונים פירס להם למצעות:

אחוז בחבלי בוץ וארגמן. מרוקמים בפתילי בוץ וארגמן אותן פרס להם על גלילי כסף ועל עמודי שש:

מטות זהב וכסף. ערך לישב עליהם לסעודה:

על רצפת. קרקעות של בהט ושש וגו' מיני אבנים טובות פירשו רבותינו, ולפי משמעות המקרא כך שמם:

והשקות בכלי זהב. כמו ולהשקות:

שונים. משונים זה מזה וכן ודתיהם שונות, ורבותינו דרשו מה שדרשו:

ויין מלכות רב. הרבה, ורבותינו אמרו שהשקה אותם כל אחד ואחד יין שהוא זקן ממנו:

כדת. לפי שיש סעודות שכופין את המסובין לשתות כלי גדול ויש שאינו יכול לשתותו כי אם בקושי אבל כאן אין אונס:

יסד. לשון יסוד כלומר כן תקן וצוה:

על כל רב ביתו. על כל שרי הסעודה שר האופים ושר הטבחים ושר המשקים:

לעשות כרצון איש ואיש. לכל אחד רצונו:

ביום השביעי. רבותינו אמרו שבת היה:

ותמאן המלכה ושתי. רבותינו אמרו לפי שפרחה בה צרעת כדי שתמאן ותהרג לפי שהיתה מפשטת בנות ישראל ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת נגזר עליה שתפשט ערומה בשבת:

ויקצף. ששלחה לו דברי גנאי:

כי כן דבר המלך. כי כן מנהג המלך בכל משפט לשום את הדבר לפני כל יודעי דת ודין:

והקרב אליו. לערוך דבריו לפניהם [ אלו הם כרשנא שתר וגו':

כדת מה לעשות. מוסב על ויאמר המלך לחכמים:

עותה. לשון עון:

כי יצא דבר המלכה על כל הנשים. זה שביזתה את המלך על כל הנשים להבזות אף הן את בעליהם:

תאמרנה שרות פרס ומדי. לכל שרי המלך את הדבר הזה והרי זה מקרא קצר:

וכדי בזיון. ויש בדבר הזה הרבה בזיון וקצף:

דבר מלכות. גזרת מלכות של נקמה שצוה להורגה:

ויכתב בדתי פרס ומדי. בספרי חוק ומנהג המלכות:

ולא יעבור. חוק זה מביניהם שיהא זה חוק ודת לכל הבוזה את בעלה:

אשר לא תבוא ושתי. ולכך נהרגה:

ומדבר כלשון עמו. כופה את אשתו ללמד את לשונו אם היא בת לשון אחר: