רש"י על עירובין כט:

דלא אבצל זרתא - שלא גדלו זרת [יש להם ארס] בבצל:

נחש שבו - ארס שרף הבצל:

ופוסל את המקוה - כשאר מים שאובין:

מתקיף לה רב כהנא מה בין זה למי צבע - ופשיטא דפוסל:

שיכרא מיקרי - וסד"א אין עליו שם מים:

תרין ריבעי שיכרא - תרי לוגין דלוג רובע קב:

המוציא יין - בשבת:

כדי מזיגת כוס - כמו שנותנין יין חי בכוס כדי למוזגו במים:

רובע רביעית - רובע לוג יין חי:

וקתני סיפא - דהמוציא יין ושאר כל המשקין הוצאתן ברביעית דהיינו לוג:

ומדהתם - בהוצאת שבת בעינן על חד דיין ארבע דשיכרא דביין תני רובע רביעית ובשאר כל המשקין תני רביעית:

הכא נמי - גבי עירוב בעינן ארבע ואמר רב לעיל מערבין בשני רביעית יין אלמא בשיכרא תרי לוגי בעינן:

דשתי כסא - של רביעית לוג שכר בצפרא וכסא בפניא וסמיך עלייהו:

אכל גרוגרות - של תרומה בשוגג:

בזוזא - בשוה זוז:

וקא משלם ליה - תמרים היקרים מגרוגרת ולא שילם לו לפי מדה אלא לפי דמים:

אלמא תמרים עדיפי - ותנן לעיל גבי עני בגורן קב גרוגרות ואמר רב וכן לעירוב וכ"ש תמרים דודאי סגי להו בהכי:

א"ל אביי - מהא לא תשמע דתמרים עדיפי לעולם גרוגרות עדיפי ולפי דמים משלם ומאי ברכה. דקפיץ עליה זבינא. לוקחים ולענין עירוב בעינן טפי מקב:

שתיתא - מאכל שעושין מקמח קלי שנתייבש בתנור ונותנין דבש לתוך התבשיל:

שרגושי - תרוודין:

כיסני - קליות:

בוני - מדות:

מחשבתא - דאגה:

כבויי דרעייתא דניסן - צפיעי בקר:

סוגייני דערבתא - קיסמין של ערבה:

ונכבביה - יעשה מהן גחלת ויצלה בהן אותו בשר וניכול:

חמרא מרקא - יין מזוג:

כדי לאכול בו - כל שהוא לפתן שיעורו כדי לאכול בו ללפת בו את הפת מזון ב' סעודות:

כדי לאכול הימנו - שיהו כל שתי הסעודות ממנו:

בשר חי - אינו לפתן ובעינן כדי לאכול ממנו:

בשר צלי - פליגי ביה אי הוי ליפתן אי לא:

טבהקי - חתיכות:

בגדי עניים - שלש על שלש מקבלין טומאה לעניים:

בגדי עשירים - שלשה על שלשה מקבלין טומאה אף לעשירים: