רש"י על עירובין כב:

סולמא דצור - סלע הר גבוה סביב [לעלות בו לא"י והוא גבוה י' טפחים]:

[ומחתנא - מורד חריץ עמוק י' טפחים ורחב ד' סביב א"י מאידך גיסא] והוי לה מחיצה ונהי דאסור לטלטולי מדרבנן מיהו לאו רה"ר דאורייתא היא לאחיובי עליה:

מעלות ומורדות שבה קאמרת - שאין חייבין עליהם משום רה"ר דלא ניחא דריסה דידהו ולא הוי רה"ר:

קרקפנא - בעל הגולגולת כלומר אדם חשוב:

עמודי - של בית מדרש של ר' יוחנן:

שאינן כדגלי מדבר - דארץ חלקה היתה שהענן משוה אותה:

ואפי' עולין לו בחבל - בעיא היא ורחבה קאמר לה:

מעלות בית מרון - זקופין מאד ומעלה קצרה ומהלכין בה בזה אחר זה ולא שנים יחד כדאמרי' בר"ה (ד' יח.) כבני מרון כמעלות בית מרון:

חצר שהרבים נכנסין לה - דרך פתחים או פרצות של עשר:

דלא ניחא תשמישתי' - לרבים לדריסה שהפתחין קצרין וגידודין יש באסקופה ופשיטא דלא מבטלה בקיעת רבים למחיצות:

אלא לאו ר' יהודה - ואשמעינן דהיכא דלא ניחא תשמישתיה מודי:

בבורות סלקא דעתך - היכי הוי מבוי בתוך הבור:

לבורות - שיש בור בראשו אחד ובשפה אחת קצרה מהלכין שם עד שעוברין:

שבילי בית גילגול - מעלה גבוהה וזקופה היא בארץ ישראל:

יהושע אוהב ישראל היה - ובמעלות ומורדות דארץ ישראל מודינא לך דאין חייבין עליהן וכי אמינא לך דחייבין בשאר ארצות קאמינא:

מתני' בור הרבים - אי פסקי מיא מדכרי אהדדי:

באר היחיד - נמי שרי דהא לא פסקי מיא:

לבאר הרבים - דאיכא תרתי למעליותא:

חגורה - היקף של חבלים: