רש"י על דברים ה

לא את אבתינו. בלבד כרת ה' וגו' כי אתנו:

פנים בפנים. אמר ר' ברכיה, כך אמר משה אל תאמרו אני מטעה אתכם על לא דבר, כדרך שהסרסור עושה בין המוכר ללוקח, הרי המוכר עצמו מדבר עמכם:

לאמר. מוסב על דבר ה' עמכם בהר מתוך האש לאמר אנכי ה' וגו' ואנכי עומד בין ה' וביניכם:

על פני. בכל מקום אשר אני שם וזהו כל העולם דבר אחר כל זמן שאני קים. עשרת הדברות כבר פרשתים:

שמור. ובראשונות הוא אומר (שמות כ) זכור שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו ובשמיעה אחת נשמעו:

כאשר צוך. קודם מתן תורה במרה:

וזכרת כי עבד היית וגו'. על מנת כן פדאך שתהיה לו עבד ותשמר מצותיו:

כאשר צוך. אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה שנאמר (שמות טו, כה) שם שם לו חק ומשפט:

ולא תנאף. אין לשון נאוף אלא באשת איש:

ולא תתאוה. לא תרוג אף הוא לשון חמדה, כמו (בראשית ב, ט) נחמד למראה, דמתרגמנן דמרגג למחזי:

ולא יסף. מתרגמנן ולא פסק כי קולו חזק וקים לעולם. דבר אחר, ולא יסף, לא הוסיף להראות באותו פומבי:

ואת תדבר אלינו. התשתם את כחי כנקבה שנצטערתי עליכם ורפיתם את ידי כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה וכי לא היה יפה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ללמוד ממני: