רש"י על חולין נו.

מתני' ואלו טריפות בעוף - אע"ג דכל טריפות דבהמה כנגדן בעוף הני אצטריכו ליה למיתני נקובת הוושט משום פסוקת הגרגרת וההוא איצטריך דלא תימא הואיל וחיותו של עוף לא נפיש דהא כשר בסימן אחד אימא גרגרת נמי תיטרף במשהו והכתה חולדה משום דקתני מקום שעושה אותה טרפה דהיינו נקיבת הקרום דלא תימא תיטרף בנשבר העצם בלא נקיבת קרום כדאמרי' לקמן בעוף של מים וניקבו הדקין משום דקבעי למיתני סיפא גבי אלו כשירות יצאו בני מעיה ולא ניקבו ולא תימא עוף שחיותו מועט תיטרף ביציאה לחודה:

הכתה חולדה על ראשה - חיישינן לנקיבת קרום:

הכתה - נשכתה בשיניה דאילו ביד אמרן לעיל (חולין דף נג.) יש דרוסה לחולדה בעופות וכל כנגד החלל מיטרפה בה:

נחמרו - כווצו מחמת האור ונהפכה מראיתן לשון (איכה א) מעי חמרמרו:

אם הוריקו - מפרש בגמרא לב וקורקבן אדומין שהוריקו וירוקין שהאדימו:

אם אדומים - הלב והקורקבן כמשפטן שלא נשתנה מראה שלהן:

דרסה - אדם ברגליו:

או שטרפה בכותל - הכה בה בכותל:

או שריצצתה בהמה - דאיכא למיחש להני תלתא משום ריסוק איברים ועדיין מפרכסת אם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה ובדיקה בעיא כדאוקמינן בפירקין (דף נא:):