רש"י על בראשית רבה צג

ברח. מן שלש והדבק בשלש:

מן הפקדונות ומן המיאונין ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו:

לית שמיה פקדון אלא פוק דון. שמי שיש לו פקדון פוקדין עליו בכל שעה איך לגנוב לו:

והנצל כי באת בכף רעיך לך התרפס ורהב רעך התאבק בעפר רגלו והמליכוהו עליך. התרפס תהא נרפס תחת רגליו. ורהב המליך:

עברו יחדו נתמלאו חמה. עברו לשון עברה:

חיזורין דדהב בגו דיסקוס דכסף. תפוחים של זהב בתוך שולחן של כסף:

מה אופן מראה פנים לכל צד כך דברי תורה מראין פנים לכל צד. ד"א מה אופן וכו' כך דברי יהודה ליוסף מראי' פנים לכל צד:

נימא בנימא. חוט בחוט כמו חבל:

יטפו ההרים עסיס אלו השבטים. דברו דברים נעימים כמו והטף אל דרום:

בי ולא בו. מוטב להשתעבד בי ולא בו:

אם לממלא אנא מוטב. אם למלאות מים הריני מזומן:

אם למשמשא אנא. כלומר אם לשמש כעבד הריני מזומן:

אם למפצע קיסין. לבקע עצים אני:

בייא אתה מעביר עלינו. זעקה אתה מעביר עלינו אתה עושה אותנו שנזעוק ונכריז עיוות דיננו בשווקים:

שכך אמרת לנו ואשימה עיני עליו אין זה השמת עין אלא אסימות עין:

אמרו לו בנמוסותינו כתיב. בחוקי התורה שלם ישלם ואם אין לו וגו' וזה יש לנו לשלם:

על חיבת עין וכו'. אשה שהיא חיבת עין כלומר על אחותינו כך על אחינו בנימין אכסניא של הקב"ה לא כ"ש:

דבר נא אני מוציא מבפנים ומכניס דבר:

בנא. אלכסנדריא דכתיב התטבי מנוא אמון:

כשהיה יהודה מעלה חימה היו שערות לבו בוקעות כליו. בגדיו:

ורפש חד רפש. בעט בעיטה אחת:

אמר ווי דין רפיש מדבית אבא הוא: ס"א שני כפירים נתעו:

של בית שילו אמרי שהיו שני שלטין זולגות דם מקלותיו בשבט מתורגם בשולטן:

פיוס ליוסף. שהיה אומר ראו היאך נתן נפשו על בני רחל:

כשם שנתתי את נפשי על אחיך שהציל את יוסף שאמר מה בצע:

הוציאו כל איש מעלי לא עשה יוסף כשורה. שנשאר יחיד עמהם שמא יהרגוהו:

אבא כהן ברדלא. כך היה שמו:

וישימני לאב לפטרון:

בסוליוס. מלך בלשון יון:

רדה אלי אל תעמוד שלא תעמוד בפני השעה הוי נדחה מפני השעה שעומדת לי ולא לך:

כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש:

ובנימין בכה על משכן שילה שעתיד ליחרב בחלקו של יוסף וצואריו לשון יחיד הוא כמו בעליו אדוניו אבל צוארי משמע שנים:

ואחיו מת. וכי אדם כיהודה יאמר דבר שאין ברור לו שאחיו מת:

כשהיה בנימין יושב אצלי היתה דעתי מיושבת עלי אחיו יוסף ועל אמו שמתה ועכשיו דומה לי כאלו שלשתם לקחתם ממני בבת אחת: בקש לכבות בפה אחד בנימין כבתה כל הנר כולה:

אני מעי. קמטין עלי כחבל: