רש"י על ברכות ה.

ואם תלמיד חכם הוא – שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד דיו בכך:

ירגיז יצר טוב – שיעשה מלחמה עם יצר הרע:

ודומו סלה – יום הדומיה הוא יום המות שהוא דומיה עולמית:

זה מקרא – חומש שמצוה לקרות בתורה:

זו משנה – שיתעסקו במשנה:

זה גמרא – סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה. אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במס' סוטה (דף כב.):

כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו – להרוג את המזיקין:

מאי משמע – דבקריאת שמע:

ובני רשף יגביהו עוף – העוף מסלקם ממך:

התעיף עיניך בו – אם תכפל וסגרת עיניך בתורה היא משתכחת ממך:

קטב מרירי – זה שם שד הצהרים במסכת פסחים (דף קיא:):

ולחומי רשף – כתיב בין רעב למזיקין נדרש לפניו ולאחריו יסורין ומזיקין:

אפילו תינוקות של בית רבן יודעים – שהתורה מגינה שלמדין מספר חומש אם שמוע תשמע כל המחלה אשר שמתי וגו'. ואפילו הקטנים שלא הגיעו לספר איוב כבר למדו:

החשיתי מטוב – מן התורה:

וכאבי נעכר – מכה עכורה:

המוכר עצב – שפירש הימנו דבר חשוב כזה ומתוך דוחקו מכרו:

ושמח – שהרי הקב"ה מזהירם מלעזוב אותה ומשבחה לפניהם בלקח טוב אחר שנתנה להם:

פשפש ולא מצא – לא מצא עבירה בידו שבשבילה ראוין יסורין הללו לבא:

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו – שבשביל יסורין צריך אדם לבא לידי תלמוד תורה:

יסורין של אהבה – הקב"ה מייסרו בעוה"ז בלא שום עון כדי להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי זכיותיו:

וה' חפץ דכאו החלי – מי שהקב"ה חפץ בו מחלהו ביסורין:

אשם – קרבן:

נפשו – מדעתו:

דבר זה – שאשרי אדם אשר תיסרנו יה:

מתורתך תלמדנו – כלומר מתורתך אנו למדין אותו:

נאמר ברית ביסורין דכתיב אלה דברי הברית – אחר הקללות נאמר במשנה תורה:

אף יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם – גרסי':

ודרך חיים – חיי העוה"ב הויין לו תוכחות מוסר לאדם: