רש"י על ברכות מ:

חוץ מן הפת ומן היין – כדאמרינן לקמן (ברכות דף מב.) שגורם ברכות הרבה לעצמו בקדוש ובהבדלה ובברכת חתנים:

ידי ברכה ראשונה – ברכת הזן:

פרשת סוטה – כשהכהן משביעה:

וידוי מעשר – בערתי הקדש מן הבית (דברים כ״ו:י״ג):

מלברכך – ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה ומעשר:

מתני' הנובלות – מפרש בגמרא:

גובאי – חגבים טהורים:

מין קללה – חומץ ונובלות וגובאי על ידי קללה הן באין:

גמ' שהקרים – בוטי"ר בלע"ז:

מירבא רבו מארעא – מלחלוחית הארץ הם גדלים על העצים ועל הכלים:

בושלי כמרא – כמו שרופי חמה שבשלם ושרפם החום ויבשו ותמרים הם. כמרא חום כמו מכמר בשרא (פסחים דף נח.):

תמרי דזיקא – שהרוח משירן:

אשארא – אחומץ וגובאי פליג ר' יהודה:

פרי העץ בעי ברוכי – שהרי לא נשתנו לקלקול:

הקלים שבדמאי – פירוש שהקלו חכמים בדמאי שלהן שהלוקחן מעם הארץ אין צריך לעשרן. אלו הן:

השיתין כו' – שאינן חשובים ואין ע"ה חש עליהם מלעשרן:

טולשי – קולמש"י:

שילהי גופני – ענבים סתווניות:

הא ודאן – אם ידוע שלא הופרש מהן מעשר:

שעשאן גורן – העני או מי שלקטן העמיד מהן ערימת כרי:

הלקט והשכחה והפאה – אע"פ שפטורים מן המעשר לקטן עני ועשאן גורן הוקבעו למעשר מדרבנן דמאן דחזי סבר שתבואת קרקעו היא: