רש"י על ברכות לו:

ובלבד שלא יראנו – החבר כשהוא לוקט מן הנטיעות:

אינה משנה – ואין זה ספק אלא ודאי:

ותיפוק ליה – דאי נמי ר' עקיבא דאמר לענין מעשר דלאו פירא נינהו לענין ערלה אסירי קפריסין דהוה ליה שומר:

בתלוש ליתיה – סופו שנופל הימנו כשמגיע להתבשל:

פיטמא של רמון – הפרח שבראשו כעין שיש לתפוחים ולספרגלין:

מצטרפת – לכביצה לטומאת אוכלין:

והנץ שלו – נץ ברמון כקפרס באביונות:

אין מצטרף – אע"ג דקי"ל בהעור והרוטב (ד' קיז:) שומרים מצטרפין לטומאה קלה דהיינו טומאת אוכלין הני מילי קליפת האגוז והרמון אבל הנץ שומר על גבי שומר הוא ואין מצטרף והכי אמרינן בהעור והרוטב (ד' קיט:):

חייבים בערלה – דרחמנא רבינהו מאת פריו הטפל לפריו והא נץ ליתיה שומר בתלוש שכשמתיבש נופל מעל הקליפה:

קפרס ליתיה בגמר פירא – כשמגיע סמוך לבשולו הוא נופל ממנו:

מתחלי – בתמרי כקפרס בצלף:

בכופרא – כשהתמרים קטנים קודם בשולם:

סבר לה כר' יוסי – דכופרא הוי פרי ואע"פ שלא נגמר לפיכך שומר שלו חשוב שומר:

סמדר אסור – ענבים כיון שנפל הפרח וכל גרגיר נראה לעצמו קרוי סמדר וקאמר ר' יוסי כיון שבא לכלל סמדר קרוי פרי ואסור משום ערלה:

ופליגי רבנן עליה – והלכה כרבים הלכך אביונות בעוד שהקפריסין בהן לאו פירי נינהו ולא מיקרו קפריסין שומר לפרי:

בשאר אילנות – חוץ מן הענבים:

אין קוצצין בשביעית – דרחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:

משיוציאו – את הפרי:

משישרשרו – משיראו בהן כמין שרשרות של חרובין:

משיגרעו – שהענבים גסים כגרוע ולקמן מפרש לה:

משיניצו – משיגדל הנץ סביב:

הוא בוסר הוא גרוע – כל מקום שהזכירו בוסר הוא גרוע:

פול הלבן ס"ד – הא בענבים קיימינן:

מאן שמעת ליה דאמר – גבי ענבים בוסר הוא דהוי פרי אבל סמדר לא:

רבנן – הוא דפליגי עליה דר' יוסי במסכת ערלה וקאמרי בשאר אילנות דמשיוציאו הוי פרי הראוי:

ביטיתא – אביונות:

כס פלפלי – כל דבר שאדם אוכל שלא כדרכו מקרי כסיסה:

פטור – מכרת:

המלתא – ליטואר"יו בלעז:

שריא – אין בה לא משום בשול נכרים ולא משום געול נכרים:

הנדואי – כושיים:

חביץ קדרה – מין מאכל קפוי כמו חלב שחבצוהו בקיבה כך עושין מאכל קפוי בקדרה ולקמן מפרש לה קמחא ודובשא ומשחא וקרו ליה אברושד"י:

דייסא – של חטים כתושות במכתשת:

דייסא כעין חביץ קדרה – לקמן מפרש לה חטי דמתברי באשיתא ויהבו בהו דובשא ועביד להו בקדירה:

סמידא – סלת: