רש"י על ברכות ל:

בנהרדעא – לפי שיש שם צבור והשליח פוטרני:

פולמוסא – חיל:

דצלי והדר צלי – ולמה ליה ב' תפלות אלא אחת של שחרית ואחת של מוספין ש"מ לית ליה דראב"ע:

ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה – ותרווייהו דשחרית:

מאן גברא רבא דקמסהיד עליה – רבי יוחנן שהעיד על הדבר יפה דקדק שבשביל תפלת המוספין היתה:

משום רבינו – רב:

טעה ולא הזכיר במוספין – שהתפלל אתה חונן:

בצבור שנו – דאין מחזירין משום דשמע ליה מש"צ ואיכא מקצת הזכרה אבל ביחיד צריך לחזור ובה"ג מפרש לה בש"צ משום טירחא דצבורא אבל יחיד הדר:

כמה ישהה בין תפלה לתפלה – מי שיש עליו לחזור ולהתפלל או משום דטעה או משום מוספין כמה ישהה בין זו לזו:

שתתחונן – שתהא דעתו מיושבת לערוך דבריו בלשון תחנה:

שתתחולל – לשון חילוי והיא היא אלא בלישנא בעלמא פליגי:

בחדש מלא – כשהחדש שעבר מלא עושין ר"ח ב' ימים הלכך יכול לאומרה למחר דערבית של מחר ר"ח גמור יותר מן הראשון:

מכדי טעמא קאמר – שאין מקדשין את החדש בלילה:

הדרן עלך תפלת השחר

כובד ראש – הכנעה:

שוהין שעה אחת – במקום שבאו להתפלל:

גמ' אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך – מתוך יראה:

מציין נפשיה – מקשט עצמו בבגדיו:

עבדו את ה' ביראה – תפלה שהיא לנו במקום עבודה עשו אותה ביראה:

דהוה קא בדח טובא – יותר מדאי ונראה כפורק עול:

תפילין מנחנא – והם עדות שממשלת קוני ומשרתו עלי:

בכל עצב יהיה מותר – כשאדם מראה את עצמו עצב יהיה לו שכר: