רש"י על בבא מציעא צז.

דינא הכי - שישלם לו כלי עשוי ומתוקן והתנן (ב"ק ד' י:) גבי נזיקין תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה ששמין לו הנבילה של בהמתו שמתה על ידי זה שהזיקה לו ועליה מוסיף ומשלם דמיהן ה"נ ישומו לו שברי הראשון ועליהן ישלם דמיו וזה ילך ויטרח ויקנה לו כלי אחר:

ואיפטר - דה"ל מתה מחמת מלאכה:

כה"ג מאי - מי הוי מתה מחמת מלאכה או לא:

דנשי קטלוהו - לא היה לו ליפול בידן:

וחביל - נתחמם:

דנשי קטלוהו - בעל בעילות הרבה ומת:

שתלא - נוטע כרמים למחצה:

אומנא - מקיז דם:

ספר - המספר את אנשי העיר בתספורת:

כשאלה בבעלים דמי - אם משהיה זה במלאכתו שאל הימנה בהמה באותה שעה ומתה פטור:

רבנן - בני בית מדרשו:

שאיל לן מר - רבינו נשאל לנו למלאכתנו ללמוד לנו תורה שיושב ומלמד לנו תורה כל היום ואם נשאל ממנו בהמה ומתה נפטר:

אתון שאילתון לי - למלאכתי שכשאני חפץ להתחיל במסכת אחרת שלא תשכח ממני אין אתם יכולין למחות בידי:

ביומא דכלה - כשדורשין לפני הרגל בהלכות הרגל דלא מצי לאישתמוטי למילתא אחריתי:

אינהו שאילו ליה בשאר יומי - שאילו גרסינן:

כודנייתא - פרידה:

בבעלים - שהיה מסייעו בשעת שאילה:

למיסר - לראות שלא ירבו במשאה:

ומתה כדרכה בי גנב - ואפ"ה חייבין דאי נמי שבקה מלאך המות. בי גנב הוה קיימא כדאמרינן בפרק המפקיד (לעיל בבא מציעא לו:) הלכך משנגנבה חייב בתשלומין:

גניבה בבעלים - גניבה זו שאתה מחייבו בבעלים היא שכירותה בשעת שכירות כשנכנסה לרשותו ותניא לעיל (בבא מציעא ד' צה:) היה עמו בשעת שאילה אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה:

מתני' המשאיל אומר שאולה מתה - אשאל אחת ושכר אחת קאי:

ביום שהיתה שאולה מתה - קאי אשאלה היום ושכרה למחר: