רש"י על בבא מציעא עז:
Rashi on Bava Metzia 77b · רש"י על בבא מציעא · free full Hebrew text
A commentary on בבא מציעא עז: (Bava Metzia 77b).
Open in the reader →נותן לו שכרו - הואיל ואנוס הוא אין לקנסו ולעשות ידו על התחתונה ונותן לו חצי דמי שכרו:
ש"מ - מדנקט אונס בתרוייהו הא לא אניסי. לא ואפילו שכירות נמי:
אמר ר"נ בר יצחק - לעולם שאני ליה ומודה הוא בשכיר דידו על העליונה והא דנקט אונס בשכיר אפי' רבנן נמי אמרי ליה דאי לא אניס לא הדר כ"ש ר' דוסא והא מתניתין בדבר האבוד עסקינן ודברי הכל אין הפועל יכול לחזור בו:
כר' יהודה - פלוגתייהו בפרק הגוזל עצים (ב"ק ק:) לצבוע לו אדום וצבעו שחור וכו' ולקמן בפירקין (בבא מציעא דף עח:) מייתי לה:
לאו לאתויי שכיר יום - דרישא דמתני' תנא אומנין דמשמע קבלנות ותנא בהן ידו על התחתונה הדר תנא כל החוזר לאתויי פועל:
ואיבעית אימא כל החוזר בו - לאו לאתויי פועל דרחמנא אקיל גביה אלא לאתויי הך חזרה דתניא וכו':
מלמדין אותן - לכל הלוקח ואין לו מעות כולן אלא מקצתן לעשות ביניהם תחלה דבר קיום שלא יוכלו לחזור:
והרי אני נושה בו - דכיון שעשאם עליו מלוה הוה כאילו נטלם והלוום וקרקע נקנית בכסף:
מעידית דנכסים - דשאר נכסיו שאם יש לו קרקע יפה מזו יטול בה בשוה מאתים:
לא יהא אלא בעל חוב - לא יהא לוקח זה דינו קל אלא אפי' הוא חמור כבעל חוב שיש לחוש בו לנעילת דלת אף הוא לא יפה כחו ליטול עידית אלא בינונית:
סתם מאן דזבין ארעא (לחבריה) באלפא זוזי אוזיל ומזבין - סתם איש הקונה קרקע גדולה ויקרה כזו אין כל כך מעות מצויות לו אלא אם כן מכר מטלטלין ושדות קטנות וצריך למכור בזול וכי חוזר בו מוכר נמצא זה ניזק על ידו:
ותנן הניזקין שמין להן בעידית - לגבות מעידית נכסיו של מזיק כדכתיב (שמות כ״ב:ד׳) מיטב שדהו ישלם:
בד"א - שיכול לחזור בו ולא יטול זה אלא כנגד מעותיו:
בזמן - שנתנו לו בתורת ערבון ולא בתורת תחלת פרעון:
דאמר ליה ערבוני יקון - יקנה הכל והאי לא אוזיל גביה למכור לו כל הקרקע בכך:
אבל - נתנו לו בתורת תחלת פרעון הוו להו השאר מלוה עליו:
ומחזיר לו את השאר - אפילו לאחר כמה שנים:
הא דעייל ונפיק אזוזי - האי דקתני דאי לא זקפו עליו במלוה חוזר בדעייל מוכר ונפיק ומחזר אחר הלוקח ליתן לו מעותיו גלי דעתיה דזוזי אנסוהו למכור וכיון דלא יהיב ליה זוזי בשעת דחקו אדעתא דהכי לא זבין ליה: