רש"י על בבא מציעא נב.

שמונה פונדיונות - שתות כשאר אונאה:

בכרכים - שיש שם שולחני עד כדי שיראה לשולחני:

בכפרים - שאין שם שולחני:

עד ערבי שבתות - שבא להוציאה בערב שבת לסעודת שבת אז ידע אם יוכל להוציאה ויקבלוה ממנו:

ואם היה - הנותן מכירה:

אפילו לאחר י"ב חודש כו' - בגמרא פריך הא אמרת עד ערבי שבתות:

ואין לו עליו אלא תרעומת - מפרש בגמרא:

ונותנה - בחילול מעשר שני ובגמ' מפרש אם בשויה אם בסלע יפה לפי שאינה מדה זו של פוסלי מטבע בשביל חסרון מעט אלא נפש רעה:

גמ' ורמינהי כמה תהא סלע חסירה ויהא בה אונאה - אלמא בהני שיעורי הויא אונאה ומתני' קתני ולא יהא אלמא בהני שיעורי לאו אונאה היא עד דאיכא טפי:

אמר רב פפא - לעולם אימא לך בהני שיעורי הויא אונאה ולא יהא דמתני' לאו אשיעורא קאי אלא אפחות מכשיעור קאי:

מלמטה למעלה קחשיב - וה"ק סלע הפוחתת והולכת עד כמה יכול להוציאה עד שתפחת שיעור כך וכך ומכיון שהגיעה לשיעור הזה יהא בה אונאה:

ותנא ברא - דנקט ויש בה:

מלמעלה למטה חשיב - סלע שפחתה כמה פחתה להיות בה אונאה מפרש כל פחיתה גדולה שבה כגון שבע איסרות או שש או חמש הויא אונאה עד ד' והיא בכלל אבל לתנא דידן אין ארבעה בכלל לא יהא ועל כרחך לא מיתוקמא אלא בהכי:

ומאי שנא בטלית - סתם סחורה דתנן בהו לעיל (בבא מציעא דף מט:) שתות למקח:

ר"ש היא - דגבי סלע אית ליה שתות:

עשיק לגביך - הצריך לכסות גופך וגביך קנה ביוקר:

ושוי לכריסך - למאכלך לא תקנה אלא בשווין:

עשיק - לשון יוקר הוא וחבירו באיזהו נשך (לקמן בבא מציעא דף עד.) באתרא דאמימר עשיק עפרא:

כיון דלא סגי ליה - שאינו יוצא בהוצאה:

יתר על כן מוכרה בשוויה - לקמיה מפרש לה יתירה על כן שלא פחתה כדי אונאה:

מוכרה בשוויה - בסלע יפה:

בסלע עד שקל - סלע הטבוע ופוחת והולך עד שקל מותר לקיימו שאין עשוי לרמות בו בני אדם למוכרו בסלע יפה לפי שפחת שלו ניכר אבל משפחת משקל לא יקיימנו לפי שבא לרמות ולמוכרו בתורת שקל שאין פחת שלו ניכר לגבי שקל מתוך שהוא רחב שבתחילה היה סלע אינו נראה חסר משקל שקל הוא מטבע של חצי סלע ודינר מטבע קטן שנים מהם יש בשקל:

בדינר עד רובע - ואם היה דינר נפחת עד שעמד על רובע מותר לקיימו קס"ד רובע דינר קאמר ולקמיה פריך מאי שנא סלע דלא מצי לשהויי אלא עד חציו ודינר עד רובע משחסר ועמד על פחות מרובע לא יקיימנו דאתי לאפוקיה ברובע:

פחות מכאן איסר אסור - לקמיה מפרש:

לא ימכרנה - זו שאמרו אסור לקיימה לא התירו לו שימכרנה בדמיה לא לתגר:

ולא לחרם - אדם אנס:

ולא להרג - רוצח:

שמרמין בה את אחרים - ומיראה יקבלוה מידם ביפה:

רובע שקל - מטבע קטן של חצי דינר והוא הקרוי בגמרא סלע מדינה:

למה ליה למתלייה לדינר בשקל - לימא בדינר עד חצי זוז:

דאתי משקל - אם פיחת השקל עד חציו ונעשה דינר:

מותר לקיימו - ולהוציאו בדינר:

דינר הבא מסלע אסור לקיימו - אפי' להוציאו בדינר דמתוך שהוא בא ממטבע עבה ורחבה טועין בו לאמדו בשקל ואתי לקבולי בתורת שקל:

מאי קאמר - הא ליכא למימר פחות מיכן דאם עמד סלע על פחות משקל או אם עמד דינר על פחות מרובע איסר אסור לקיימו דמאי איריא איסר אפילו משהו נמי דהא אמר בסלע עד שקל ותו לא:

יתר מכדי אונאתה - לר"מ כדאית ליה לרבי יהודה כדאית ליה:

אסור להוציאה - ביפה:

טמאה - מקבלת טומאה מעתה שהרי עשאה כלי:

יקוץ - יחתכנה לשנים דאתי לאפוקה בשקל:

יתר על כן יקיים - דלגבי סלע מנכרא פחיתתה ולא מחליפה בסלע: