רש"י על בבא מציעא לט.

לאיתויי הא דרב נחמן - בורח מחמת מרדין:

יצא לדעת אין מורידין - דכיון שהיה שפוי בדעתו ולא צוהו בלכתו לירד לנכסיו ש"מ לא ניחא ליה:

בורח הרי הוא כשבוי - שאין דעתו מיושבת עליו מחמת שהוא בהול:

מחמת כרגא - שאין לו ממה לפרוע כסף גולגלתו למלך ובורח לפני בוא הזמן:

היינו יוצא לדעת - שאין כאן בהלה:

מחמת מרדין - שהרג את הנפש ופרסאי הורגין על שפיכות דמים כדאמרינן בבבא קמא (דף קיז.) מרדין היא רציחה בלשון פרסי וכן מפורש בשערים דרב האי גאון (שער מ):