רש"י על בבא מציעא לט.

הא לא דמיא - תרוצא הוא הא דנכסי שבויין להא דאשתו קטנה דמי:

קטנה - שהיא יתומה שהשיאוה אמה ואחיה ואין קידושין תופסין בה מן התורה אלא מדברי סופרים לפיכך יוצאה במיאון בע"כ אם תמאן:

כמוציא על נכסי אחר דמי - ואם הוציא ולא אכל כדי הוצאתו שמין לו כאריס:

דלא סמכא דעתיה - שיהא מוחזק בידו דדואג שמא תמאן בו:

תקינו ליה רבנן - ליטול כאריס:

כי היכי דלא ניפסדינהו - שלא יקלקל הקרקעות לזורען תמיד ולא יעבוד ולא יעדור כרמים: