רש"י על בבא מציעא ל:

לא יהיה בך אביון - לא תביא עצמך לידי עניות:

הכישה - זה שאינו לפי כבודו אם הכישה הכאה אחת להשיבה נתחייב בה לאהדורה הואיל והתחיל:

קלא - מרט"א בלע"ז:

דרכו להחזיר בשדה - שאין שם רואים כל כך ואינו בוש:

ואין דרכו בעיר - שהוא בוש משכיניו והוא מצא בשדה:

מהו - שיתחייב להשיבה:

לא מיחייב - להתחיל בהשבתה בשדה:

וכיון דאיחייב - שהזיזה ממקומה חייב אף בעיר:

פורק וטוען - פורק משא מן החמור וטוען עליו דכתיב עזוב תעזוב הקם תקים:

פתכא דאופי - משאוי של עצים:

וקא מיתפח - עומד לפוש:

דלי לי - הטעינני:

הדר זכה בהו - חזר האיש ההוא והחזיק בהן מן ההפקר:

הפקר לעניים הוי הפקר - אע"ג שלא הפקירו אלא לעניים הוי הפקר למפטר מן המעשר:

זה בית חייהם - ללמוד להם אומנות להתפרנס בו חוקות ותורות כתיבי ברישיה דקרא:

דיני דמגיזתא לידיינו - בתמיה:

דמגיזתא - גוזאי הדנין ביסורים ובחזקה וחבירו בבבא קמא (דף קיד.) דדייני בגזתיא:

מתני' איזו היא אבידה - בגמרא מפרש:

איזו זו אבידה - ואינו חייב להחזיר שמדעת הניחוה שם:

רצה בין הכרמים - דמסתקבא:

לא יאמר לו תן לי סלע - שבטלתי ממלאכתי שיאמר לו אם עשית מלאכתך היית מרבה טורח עכשיו לפי מה שטרחת טול:

כפועל - בגמרא מפרש:

אם יש שם בית דין - אם נוח לו לטרוח יותר כדי להרבות שכר ואינו חפץ ליבטל ממלאכתו מה יעשה אם יש שם שלשה בני אדם יתנה בפניהם ויאמר ראו שאני משתכר כך וכך ואי איפשי ליבטל ליטול שכר מועט אני אשיב אם תאמרו שאטול שכר משלם:

גמ' כלל - סתם אבידה שמוכחת שהיא שם שלא מדעת בעלים:

ולעולם - בתמיה וכי אף אם ימצאנה שם לעולם נאמר מדעת היא וכי דרך שלא להכניס:

בקדמותא - לפני עלות השחר:

חשכתא - שחשכה ערבית: