רש"י על בבא מציעא קטו.

למה חוזרין וממשכנין - הרי עליו להחזיר לו למחר:

שלא תהא שביעית משמטתו - דלהוי משכונו בידו והמלוה על המשכון אינו משמט:

ולא יעשה מטלטלין אצל בניו - שלא ימות בעוד המשכון מוחזר לו ויהא מטלטלין אצל בניו:

טעמא דהדר משכניה - שהיה בידו כשמת לוה:

למה ממשכנין מעיקרא - דבר שעליו להחזיר מה מועיל לו:

שלא תהא שביעית משמטתו וכו' - דמדמשכניה קנייה וכי מהדר ליה הוה פקדון גביה:

בני אם ערבת לרעך או אם נוקשת באמרי פיך - שהוניתו בדברים:

עשה זאת והנצל - התרפס יד אם ערבת ואם לא ערבת אלא נוקשת באונאת דברים רהב רעיך הרבה עליו רעים לבקש מחילה:

אם ממון יש לו בידך - אם נעשה לו ערב ואם נוקשת בדברים רהב רעיך:

לצד שני - כמו דבר אחר:

לביתו - של לוה במלוה אי אתה נכנס אבל אתה נכנס למשכנו חוב אחר שאינה מלוה:

שכר פונדק - השכיר לו פונדק:

דיוקנאות - צר לו צורות בביתו בשכר:

משיאה שם רע - שאתה יוצא ונכנס אצלה שחרית וערבית:

מכדי בעלמא דריש טעמא דקרא - אע"ג דלא מפרש טעמא כדאוקימנא גבי חובל:

מתני' משום שני כלים - העליונה רכב והתחתונה ריחים: