רש"י על בבא קמא צט:

רבא אמר דכ"ע כו' - ודכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי ה"ג:

מלוה ופרוטה - כי יהיב לה פרוטה מדידיה:

דעתה אפרוטה - ומיקדשא להכי נקט פרוטה דקדושי אשה דיו להו בכך:

בשכר שעשיתי עמך - התקדש לי:

אינה מקודשת - הואיל וכבר החזירו לה והוא מלוה גבה:

בשכר שאעשה עמך מקודשת - דאינה לשכירות אלא לבסוף וכי מהדר להו ניהלה מיקדשא ליה בשכרו:

וכל שכן שעשיתי - דמיום שהחזירו לה נזקף שכרו עליה במלוה:

בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת - דקסבר ר' נתן ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף וכל פרוטה ופרוטה הוה ליה מלוה:

ואם הוסיף כו' מקודשת - דקסבר מלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ואילו לרבי נתן אע"ג דהוסיף לה אינה מקודשת דדעתה אמלוה:

טבח אומן שקלקל חייב - וכ"ש הדיוט דלא היה לו לשוחטה הואיל ואינו בקי:

דקעביד בשכר - דמזיק חייב באונסין דאדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד מדקרי ליה מזיק לחייבו באונס ש"מ באותו שכר קאמר וקמ"ל דפושע הוא דלא חשיב ליה אונס אלא פשיעה דהוה ליה למירמיה אנפשיה שמא תפרכס הבהמה ויזהר בה:

אומן פטור - דאנוס הוא:

לעכר מוחך - כמו מים עכורים:

קא מותיב ליה - הא מילתא:

התם בקראי פליגי - וגזירת הכתוב הוא בפ' שור שנגח ארבעה וחמשה:

בידים קלאו מיניה - שנתכוון לשנות:

לטחון - אדם הממונה על כך ועליו ללותתן במים וכותשן במכתשת להסיר הקליפה החיצונה כדי שתהא סולת נקיה:

סובין - גסין ממורסן:

ניפולי - נשבר ונופל כשאוחזין אותו:

כנושא שכר - אף זה חייב כנושא שכר ואף על פי שאין נושא אלמא פשיעה היא ולא אונס גבי שומר חנם נמי חייב:

מגרומתא - שחט מתוך אחת הטבעות והגרים חוץ בין טבעת לטבעת ושייר מלא החוט על פני רובה ורבי יוסי ברבי יהודה מכשר ליה במלא החוט על פני רובה ורבנן בעו על פני כולה בהכל שוחטין (חולין דף יח.):

בההוא גברא - בעל הבהמה:

לכשיצא כו' - בדיין קמיירי בסנהדרין:

דלא אכלך ספק איסורא - דמספקא ליה הלכתא כמאן אי כרבנן דאסרי אי כרבי יוסי ברבי יהודה דמכשר:

ומנעך מספק גזילה - דאי כשרה היא הוי טבח פטור:

המראה דינר - לדעת אם טוב הוא ויקבלנו מחבירו:

דנכי ואיסור - שולחנין אומנין היו:

טעו בסיכתא חדתי - שנפסל המטבע והעמידו צורה אחרת ועדיין לא היו בקיאין בה:

סיכתא - קויי"ץ בלע"ז:

דין עסק ביש - סחורה רעה היא שעל עסקי חנם אני מפסיד שלא היה לי לראותה: