רש"י על בבא קמא סז.

צלעות הבית והעובים - קרא כתיב גבי בית עולמים:

המלטטים - המלטי כדאמרינן בהשותפין (ב"ב דף ו.) שנותנים נסרים סביב פתחי חלונות ופתחין ובמקום חורי קיבוע הקורות:

אלו המרישות - אלמא בתר הכי קרי להו נמי מרישות:

ר' זירא אמר - מריש היינו טעמא דלא מקניא בשינוי השם משום דחוזר לברייתו הוא אם יסתר הוי כשורא כדמעיקרא אבל אברזין תו לא מקרי משכא:

דמעיקרא קציצתא - שקודם שחקקו נקרא קציצת עץ בעלמא:

ולבסוף קבעו - והמשיך בו מי גשמים או מי נהר למקוה פסלו משום מים שאובין:

קבעו ולבסוף חקקו - לאו כלי הוא אלא ארעא סמיכתא היא:

שאיבה - מה שמקוה נפסל בג' לוגין מים שאובין מדרבנן הוא:

אנס - חמסן דיהיב דמי:

הקדישן הקדש - ואסור ליהנות:

ותרומתן - אסור לזרים אלמא קני ליה לגזילה ביאוש:

על גזל אביו - בהגוזל (לקמן בבא קמא ד' קד:) מפרש לה אפילו נשבע אביו לשקר אבל אקרן מחייב ליה קרא כדאמרינן התם:

את גזילו - וממילא אימעוט גזל אביו: