רש"י על משנה אבות ד:כ

לדיו כתובה על נייר חדש. שדיבקה שם יפה ואינו נמחק לעולם כך הלומד בילדותו אינו שוכח לעולם:

נ״א הלומד ילד כשהוא קטן בילדותו דומה וכו' והלומד זקן אדם שמתחיל בזקנותו שוכח הכל מיד ומאבד מהר כמו כתיבה על נייר מחוק שאין הכתיבה שעל המחק אדוקה ועומדת אלא שנמחקת והולכת:

קהות. ענבים שלא נתבשלו כל צרכן אגרישט״ו בלע״ז כגון האוכל את הבוסר תקהינה שיניו:

ושותה יין מגתו. המתמצה מן הגת ואינו מתוק אבל תורתן של זקנים שלימה היא כיין ישן שמשיב את הלב. נ״א יין מגתו שגופו עכור ממנו ואינו מועיל כלומר שאין תורתם קבע שלימה בטוב כענבים בשולות ויין ישן המשמחין את הלב:

רבי אומר לא כן הדברים שיש בחור שתורתו שלימה מן הזקנים:

אל תסתכל בקנקן לומר זקן חכם מובחר מן הבחור. נ״א אל תביט לקומת האדם ולמראהו לחלוק לו כבוד משום צורתו. אלא במה שיש בו תן עיניך ביין שבתוכו אם משובח הוא אם לאו כמו פוק תהי ליה אקנקניה אם יש בו ריח תורה אם לאו לפי שיש חדש אדם בחור מלא ישן שהוא מובחר למד תורה הרבה:

וישן שאפילו חדש אין בו. שריקן הכלי כך אדם זקן ובעל צורה שאפילו יין חדש אין בו ואע״ג דיין חדש גרוע מן הישן מכל מקום חשוב הוא מן המים להכי מדמי ליה תורה מועטת: