רש"י על משנה אבות ג:ט

כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו. שמתרחק מן האיסור ומן החטא. נ״א שיראת חטאו קודמת כו' שבכל מעשיו ובכל עניניו מקדמת יראת חטא ובאה לפניו שנזכר הוא עליה בכל אשר הוא עושה:

חכמתו מתקיימת. מעשיו מתקיימים בידו ומצליח בכל אשר יפנה דכיון דיראת שמים עומדת בעיניו כל שעה אינו נכשל במעשיו והוא נזכר ביראת חטאו:

אין חכמתו עולה בידו שאין בו ממש ובטלה היא דע״כ חכמה ודעת בעינן יראת ה' היא אוצרו כדכתיב קרא ואם אין יראת השם אין חכמה:

שחכמתו מרובה ממעשיו. שלמד הרבה ולא מקיים טוב לו שלא למד. נ״א שמעשיו מרובין וכו' שמרבה בצדקה ובעסק מצות יותר ממה שלמד תורתו מתקיימת. וכל הלומד ואינו מקיים דומה לאשה שיולדת וקוברת ולאדם שזורע ואינו קוצר: