רש"י על עבודה זרה כז.

רופא מומחה - לא מרע נפשיה לשוייה כרות שפכה:

אלא לעולם איפוך כדאפכינן מעיקרא - דלרבי יהודה כותי אסור ועובד כוכבים מותר דעובד כוכבים אין דרכו למול בניו לשם עבודת כוכבים ולשפיכת דמים לא חייש הואיל ואחרים על גביו:

ודקשיא לך דרבי יהודה אדרבי יהודה - דפסיל מילת עובד כוכבים מגזירת הכתוב ההיא ר' יהודה הנשיא היא:

מ"ט דרבי יהודה - בר פלוגתא דרבי יוסי דפסיל כותי:

לה' המול - ועשה פסח לה' המול וגו' ודריש ביה מילה לשמה הלכך כותי פסול דמל שלא לשמה אבל עובד כוכבים לא מהיל אלא אדעתא דישראל שאומר לו מהול והיינו לשמה:

המול ימול - רבויא הוא:

בפסח כתיב - לה' דקרא אפסח קאי שתהא עשייתו לשמה:

ואתה את בריתי תשמור - וזרעך אחריך ולא עובד כוכבים:

המול ימול - קרי ביה המל ימול מי שהוא מהול ימול אחרים:

גבנוני - אומה מהולה:

קונם שאני נהנה לערלים - מה שאני נהנה מן הערלים אסור עלי בקונם וקונם הוא לשון הקדש:

שמתו אחיו מחמת מילה - ולא מהלוהו לזה שלא ימות:

ותקח - ע"י שליח:

ותכרת - אמרה לאחר וכרת:

מתני' מתרפאין מהן - מקבלין מהן רפואה:

ממון ונפשות - בגמרא מפרש:

ואין מסתפרין מהן בכל מקום - אפילו בשבילי רה"ר שעוברין שם תדיר שמא יחתוך צוארו בתער:

גמ' רפוי נפשות בחנם - כלומר מעצמו ומנפשו הוא עושה כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג) בדעתכם:

בשכר - לא קטיל דחייש להפסדא דאגריה:

ריפוי ממון מכה שאין בה סכנה - שיכול העובד כוכבים לקלקלו שתכאב לו יותר ויוציא ממון לרפאות:

ריבדא דכוסילתא - כלי אומן המקיז בכתפים. ריבדא מכת הכלי ובלעז פיינדר"א. כלומר אי כבדא לי ריבדא דכוסילתא שהקיז לי אומן ישראל לא אמינא לעובד כוכבים לאסוייה להעביר הכאב דאסור למסור גופו ביד עובד כוכבים:

ריפוי נפשות גופו - ואפי' אין סכנה בדבר: