רש"י על ערכין י:

ימי החג חלוקין בקרבנותיהם - דפרי החג מתמעטין והולכין:

ראש חדש איקרי מועד - דכתיב (איכה א׳:ט״ו) קרא עלי מועד ובפ"ד דמסכת תענית (דף כט.) תמוז דההוא שתא מלויי מליוה דכתיב קרא עלי מועד:

השיר - הלל:

מקודש - בעשיית מלאכה:

קרייתה - קריאת המגילה:

דחלי קליה - מתוק קולו לשמוע:

חלק - קלוף:

דק - טינב"ש. גילדו דקה:

צלצל - שני כלים מכין זה ע"ג זה וקולם דק וקורין להן צנב"ש:

מפטמת את הבשמים - שבה היו כותשין סממני הקטרת והיה קולה צלול ומפטמת הבשמים יפה ונותנת בהן ריח כדאמרי' בכריתות (דף ו:) השוחק אומר היטב הדק הדק היטב שהקול יפה לבשמים:

שני כלים - צלצל ומכתשת נחושת:

ממורט - דק שיכולין לקפלו:

ממורק - קלל לויישנ"ט:

שניים - שני צלצלים ושני מכתשות:

בכאיסר - פי המעיין שהוא נובע שם רחב כאיסר:

אל יתהלל חכם - שחכמתו אינה אלא מקלקלת לפי שכלי מקדש ראשון ע"פ הגבורה נעשו דכתיב (ד"ה א כח) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכת התבנית:

הרדווליס טבלא גורגדנא - זוג ועינבל שקורים אישקליט"א:

ומערבב את הנעימה - כשהיה קול זה מסיים:

מגריפה - שבה גורפין את דשן המזבח. וודי"ל והוא כעין כף: