רשב"ם על פסחים קיא:

דמפני אגירדא דדיקלא - דקל קצוץ:

רוח פלגא - מוורשי"ן בלע"ז:

צרדא - כאב חצי הראש:

אי מקטל קטיל - אם נקצץ האילן נהרג האיש ואם נעקר האילן האיש מת: ה"ג הני מילי היכא דלא מנח כרעיה עילויה:

חמשה טולי הוו - שהרוח רעה שורה תחתיהן:

טולא כנדא - שם אילן:

טולא דפרחא - צלף:

זרדתא - שונבי"ר:

טולא דארבא - ספינה:

טולא דערבתא - צל אילן ערבה:

נופיה - ענפיו:

סילויה - עצו:

דבי פרחי רוחי - אותן שדים דבי פרחי שמן רוחי ולקמן מפרש למאי נפקא מינה:

דבי זרדתא שידי - שמן:

דבי איגרי - המצויין בגגות רשפי שמן:

למיכתב קמיעא - בשם אלו כגון אם הוזק תחת בי פרחי יכתוב לו קמיעא בשם רוחי:

למאי נפקא מינה לגזויי מינה - לברוח מפניה לפי שאין לה עינים ואינה רודפתו:

גזייה - ברח מפניה:

כי אזלה נפקא אדקלא - כשהלכה אחריו נתקלה ונפלה על עיקר אילן:

הכי גרסינן פקע היא וצווח דקלא - יבש הדקל:

בר קשא - שוטר העיר:

דקא תלו ביה חינגא בגוויה - דאילן:

הכי גרסינן סודריה דמר כצורבא מרבנן בדיקנא ליה למר ולא ידע למימר ברוך - שאינו יודע לברך על הסודר ברוך עוטר ישראל בתפארה:

בחשא בקדרא והדר בכדא דבמכא - מתגלגל בתוך כד של כותח: ואהדריה לרב הונא מימיניה ולרב פפא משמאליה:

מאי שנא - כי אינך חושש בי אם אזוק:

שעתא קיימא לך - עשיר אתה ויש לך מזל טוב ולא תיזוק:

ומשתכחא בטולא דחצובא - חצב עשב שתיחם בו יהושע את הארץ לישראל:

דלא חצב גרמידא - שלא גדל אמה:

ארבונה - עיורון:

ושתי טיף טיף - יין המטפטף מן החבית:

אדמיתנא כרעיה - בעוד שרגליו לחים במי הרחיצה:

תלאי בביתיה - התולה פתו באויר בתוך סל אחד:

תלא סילתיה - סל ופת בתוכו:

פארי - מורסן:

נשוורא - פירורין של פת:

נקיד שמיה - לשון נקיות לפיכך אינו רוצה שיהו פירורין נשלכין לידרס ברגל:

איסרא דעניותא נבל שמיה - לשון לכלוך ושמא נכנס בבית שהוא רואה שאין נוהגין מנהג נקיון בפת:

בצעא - בקערה:

לברוקתי - כליון עינים:

מפחיד - ואינו יודע למה: