רשב"ם על בראשית מג

וכסף משנה - לקנות.

אולי משגה הוא - לסימן נתנוהו על פי האמתחות להכיר כל אחד איזה אמתחת שלו, לפי חשבון הכסף ושכחוהו לחזור ולקחתו.

כאשר שכלתי שכלתי - כמו: וכאשר אבדתי אבדתי. כלומר, על הספק אני שולחו מה שיארע יארע.

וידברו אליו פתח הבית - קודם שנכנסו.

ואלהי אביכם - הכל היו יודעים שמלומדים בניסים היו.

ויכינו את המנחה - כי בדרך בשקים הוכחש יופי הפירות.

כי תועבה - וכיחוי ובזוי היא למצרים לאכול עם אנשי עבר הנהר כי נבזים היו בעיניהם ואנשי מצרים גסי רוח היו, כדכתיב: קראתי לזאת [רהב] הם שבת. וכן: כי תועבת מצרים כל רועה צאן. מבזים היו בעיניהם הרועים. כי הצאן היה מאוס בעיניהם. כדכתיב: הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו. דבר המשוקץ למצרים ומאוס נזבח לעיניהם לצורינו ולא יבזו אותנו לסוקלנו באבנים, דרך בזיון כמו שמצינו בשמעי בן גרה יצא יצוא [ומקלל] ויסקל. קילל דוד וסיקל בעפר דרך בזיון.

וישבו לפניו - צוה יוסף להושיבם כך.

ויתמהו - שהרי כולם נולדו בשבע שנים ואין להבחין איזה קודם לזה.

ותרב - כמו: ותרבה נתרבתה מתנתו. וכן ותכל כל עבודת משכן אהל מועד. נשתלמה.