רשב"ם על דברים כח

טנאך - שיהא מלא פירות.

ומשארתך - הוא כלי שנותנין בו את הבצק.

באסמיך - באוצרותיך. שיהיו מלאים דגן תירוש ויצהר כדכתיב: וימלאו אסמיך שבע.

נקרא עליך - שימלא משאלותיך. בהראותו כי אַתֶּם עִמּוֹ.

המהומה - ע"י קולות וברד. כמו: וירעם ה' בקול גדול וגו' על פלשתים ויהמם.

המגערת - הנני גוער לכם את הזרע וארותי את ברכותיכם.

בשחפת וגו' - מיני חלאים הם.

קדחת ודלקת וחרחר - מיני חמימות הם.

והיו שמיך אשר על ראשך נחשת - שלא ירד מטר מן השמים. אלא -

יתן מטר ארצך אבק ועפר - הרוח במקום שרגיל להמטיר מטר ימטיר לך מן השמים אבק ועפר, כלומר: מגבהי ההרים שהן יבשים מאין מטר, ירד אבק ועפר שינקרו עיניכם. ומתוך כך - יתנך ה' נגף - שלא תוכל לראות ותברוח מפני אויביך.

מטר ארצך - לשון ירידה כמו: המטיר על סדום ועמורה גפרית ואש. ימטר על רשעים פחים אש וגפרית.

ואין מחריד - אין מבריח העופות מעל הנבלות, כי אין קוברין.

ולשנינה - לדבור כמו: ושננתם.

ישל - כמו: ונשל גוים. וכן: ימל קצירו מן ונמלתם. וכן אחריתו כנחש ישך, מן נשך הנחש. ל' יפעל.

לאות - שהמקלל יקלל לשונאו להיות כמוהו, (גם י"ל שלא עבדתם להקדוש ברוך הוא).

תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה - הגדולים מתת להם מכל מה שתאכל.

וגם בשליתה [משליתה] ובבניה אשר תלד - בסתר, שלא יוודע לפי שתאכלם בחסר כל. גם מאלה - תרע עינה כאיש חיקה ובבנה ובבתה - מתת להם.

ובשליתה - שליא ממש כמו שמצינו בתלמוד, לפי הפשט.

ונאמנים - ארוכים ומקוימים, כמו: לדור ודור אמונתך, ותקעתיו יתד במקום נאמן.

לב רגז - דחיל.

מי יתן ערב - לפי הפשט: ערב העתיד לבא, שכן דרך החולים.

בחורב - תוכחות שבפרשת אם בחקותי שכתוב בסופן: ביד משה בהר סיני, הוא הר חורב.