רשב״א על שבועות כו.
Rashba on Shevuos 26a (Rashba on Shevuot 26a) · רשב״א על שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →מאי מיעט מיעט דבר מצוה. ולר' עקיבא לא איצטריכינן לכל מאי דאמרין לקמן (שבועות כז, א) מקיש הרעה להטבה והטבה להרעה ולא לרבוי או להטיב וכדאמרינן נמי לקמן (שם ע"ב) בהדיא.
אמר ר' אלעזר דא ודא אחת היא. כלומר בין נעלם ממנו חפץ בין נעלמה השבועה, הכל העלם שבועה היא וחייב, וכמ"ש דכיון דחפצא (אנפשיה) [אינשי] העלם שבועה הוא, הלכך חייב.
הא דבעא מיניה רבא מרב נחמן העלם זה וזה בידו. אאתקפתיה דרב יוסף סמוך דמתניתא מתרצתא היא ואיכא העלם חפץ בלא העלם שבועה, ולית ליה דרב (יהודה) [אלעזר] דאמר דא ודא אחת היא.