רשב״א על שבועות כד:

הרי הקדש בבכור דקדושתו מרחם. והשתא דאוקימנא איפשר דהקדש וחלב הוי איסור בת אחת לפי מה שכתבתי בפרק גיד הנשה (חולין צב, א), דחלבו של שליל מותר דלא איקרי חלב עד שעת לידה דכתיב (ויקרא ז, כג) כ חלב שור וכשב ואינן קרויין שור וכשב עד שעת לידה דכתיב (שם כב, כז) שור או כשב או עז כי יולד.

הא דאמרינן: איבעית אימא כי קתני מידי דלית ליה שאלה. לאו אהאי אוקימתא דהקדש קא מהדר דאוקימנ בבכור, דהא אקשינן בתר הכי והא הקדש ופרי הא אוקימנא בבכור, אלא כולהי קושיי ופרוקי אדרבה קא מהדרי. והא דאקשינן הא הקדש לאו אדרבה קא מהדר, דלהאי דקא מקשה הכין וסבירא ליה דבהקדש בעלמא קא מיירי, אם כן הוא דהא ברייתא נמי אית ליה איסור כולל באיסור הבא מעצמו ולדידיה נמי תקשי כדקא מקשה מינה לרבה, אלא האי מקשה נמי כרבא ס"ל אף באיסור הבא מעצמו, ואברייתא גופא קא מקשה כי תני הקדש אמאי לא תני נמי נשבע ולפיכך ולתני חמש חטאות.