רשב״א על ראש השנה יז.

קרקפתא דלא מנח תפילי. פירוש: והוא שאינו נמנע מחמת אונס אלא מרצון. ואומר רבינו תם ז"ל ודוקא כשהמצוה בזויה בעיניו מחמת שרצועות שבראשו מגונות עליו, אבל אם ירא להניחם מחמת שתפילין צריכין גוף נקי והוא ירא שמא לא יוכל ליזהר בהן אין זה מכלל פושעי ישראל. ובמכילתא תנו (בא פר' יז) העוסק בתורה פטור מן התפילין, כלומר דכמניח תפילין דמו. ואולי במכילתא משום עוסק במצוה פטור מן המצוה נגעו בה.