רשב״א על נדה נו.
Rashba on Niddah 56a · רשב״א על נדה · free full Hebrew text
Open in the reader →הוא טמא ואין דם היוצא מפיו ומי האמה טמא כלומר אפילו כשיצא לאחר שנעשה זב דאלו ללמד שאינו נעשה זב על ידי דם היוצא מפי האמה מואשה כי תהיה זבה נפקא לן כדאמרינן בריש פרק המפלת (לב, .) קרא למה לי למעוטי איש מאודם. והא דאמרינן הכא דדם היוצא מפיו טהור אוקי' לה ביבמות בפ' מצות חליצה (קה, .) דוקא בשותת אבל ברוקק טמא משום דאי איפשר בלא צחצוחי הרוק.
הא כיצד כאן בשרוף כאן בשאינו שרוף. ואע"ג דר' יצחק מוקי לה ביבש ושאינו יבש חדא דרשא היא דשרוף ויבש תרוייהו חד גוונא נינהו ותרווייהו נפקא מבהם ושאינו שרוף ולח נמי חד גוונא נינהו.