רשב״א על עירובין קב

אלא לא קשיא הא דמיהדק הא דלא מיהדק. פי' ר"ח לעולם משום אהל, וכשמיהדק הוי ליה כאהל אבל גלימא דלא מיהדק לא הוי כאהל ושרי, וכן עיקר.