רשב״א על חולין קמא:

אי הכי אמאי אסורות משום גזל. כלומר א"א בשלמא ליתא דר"י בר' חנינא הכא במאי עסקינן בדנפלה לחצרו ולכך חייבין, וגזל גמור ליכא משום שאין חצרה קונה אלא מפני דרכי שלום, דדרכי שלום מיהא איכא, כיון דרמו בחצרו דדעתיה עלויהו, אלא אי איתא לדרבי יוסי ברבי חנינא והכא בשלא יצאה כולה, אמאי אסורות אפילו מפני דרכי שלום, דהא אאימן ליכא אפילו מפני דרכי שלום, מדלא קתני חייב אאימן, וביצה כל זמן דאדיקה בגופה כגופה דמיא דאזלא ופרחה, ופרקינן אאימן נמי איכא מפני דרכי שלום, דדעתיה עליה וביצה כגופה. זהו דרך רש"י ז"ל. ומה שכתב א"ה דלא קנתה חצירו, לא מיחוור, דהא אנין לאותוביה לדרבי יוסי ברבי חנינא אתינן, ואפשר דהכי קאמר א"ה דלא קנתה חצרו משום דבמחברא בגופה דאימא עסקינן וכדר' יוסי ברבי חנינא קשיא על הדרך שכתבנו וכן פירש'.

ואיבעית אימא לעולם אביצה. ולא אאימן דהואיל ואינה נותנה לתופסה דלא סמכה דעת בעל השובך, וי"מ אי אמרת באדיקה בגופה עסקינן ואע"ג דאאימן איכא משום דרכי שלום, משום דהדרי לכלובן הביצה אפילו מפני דרכי שלום דלא סמכ' דעתיה מימר אמר פרחא ורמי לה בדוכתא אחריתי, ומפרקינן לאו אביצה אלא אאימן בלחוד, ואיבעית אימא לעולם א ביצה דכיון דנפקא רובא סמכא דעתיה דודא הכא שדי ליה ואיכא מפני דרכי שלום, ולעולם בין למאי דקס"ד מעיקרא בין לתרי לישני דמתרצי השתא אאימן איכא מפני דרכי שלום. אבל רש"י ז"ל למאי דסלקא דעתך מעיקרא וללישנא בתרא ליכא אאימן משום גזל אפילו מפני דרכי שלום. ותמיהא לי דהא תניא במס' סנהדרין (כה, א) יוני שובך ויוני עליה יש בהם משום דרכי שלום הרמב"ן ז"ל, ולי נראה דאינו קשה דיוני שובך ויוני עלייה יש בהן גזל בביציהן קא', דהא בברייתא דמייתינן הכי יוני שובך ויונה עליה חייבות בשלוח הקן ואסורות משום גזל קתני, ופשיטא דלישנא ודאי לכאורה אאימן משמע, דהא ביצים לא אדכר להו בהדיא, ואאימן דקתני חייבות בשלוח דהיינו אאימהות קתני ואסורות משום גזל מפני דרכי שלום, ואפ"ה מוקמינן לה אביצים ומאי אולמא דמתניתין מברייתא, אלא אפשר דבין בברייתא בין במתני' אביצים קאמר דיש בהן מפני דרכי שלום. שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום הדרן עלך שלוח הקן וסליקא לה מסכת חולין