רשב״א על בבא בתרא סב:

שודא דדייני. כתב ר"ש ז"ל: ומיהו בשאר מקומות דמספקא לן בתרי לישני הלכתא כמאן, לא אמרינן שודא דדייני, עד שיפרש התלמוד כי הכא, אלא המוציא מחבירו עליו להביא ראיה. ע"כ. ויש אומרים [שזה] מלשון רב יהודאי גאון ז"ל. ומ"מ לו שומעין בזה, שקבלתו מרבנן סבוראי.

הא דאמרינן: הכא איכא תשעה קבין, ואי נמי רכבא דדיקלי. בשדה מיירי, ומשום דבשדה לא חשיב שדה בפחות מתשעה קבין, כדתנן במשנת פרק השותפין (לעיל בבא בתרא יא, א), נקט ליה הכין. אבל עיקרא דמלתא אי חשיב באפיה נפשיה קאמר, ומינה בגנה אי הוי חצי קב, וכן בכל דבר ודבר שהוא הדבר הנמכר.