רש"ש על זבחים קו:

רש"י ד"ה זאת להם. עונש עשה ול"ת כו'. והרע"ב שם מפרש זאת להם ר"ל דוקא דומיא דמדבר היינו שהקדישן בשעת איסור הבמות חייב כרת ולא אחרת היינו שהקדישן בשעת היתר הבמות. והתוי"ט ל"ד בהעתיקו עליו הגמרא בפרש"י:

גמרא משביעית. ע"כ אין הכוונה מאיסור עבודת קרקע שבה. דא"כ טובא לאוי איכא בכגון זה לבישת שעטנז. כלאי בהמה בהנהגה ובהרבעה. כלאי זרעים. לא תחסום וכדומה. אלא ע"כ יכוון כאן על אכילת פירותיה שלא כדין. אמנם בעניותי לא מצאתי בהם לאו מפורש. וביומא (פג) איתא טבל ושביעית שביעית ופירש"י אחר זמן הביעור דהוי בעשה. משמע שגם הוא ז"ל ל"מ בה איסור לאו. דאל"כ הוה רבותא טפי דאע"פ שיש בה לאו מ"מ קילא מטבל וכמו טבל ונבלה. ובאמת ק"ל שם מדוע ל"ק הברייתא רבותא טפי דנבלה ושביעית שביעית וממילא הוה ידעינן הא דטבל ושביעית דהא אפי' נבלה קודמת לטבל. וברמב"ם פי"ד מהל' מ"א כתוב בבא זו דנבלה ושביעית ומשמע שכן היה לפניו הגי' בגמרא. והמ"א בסי' תרי"ח ס"ק ט' העתיק מהגמרא נבלה ושביעית תחת טבל ושביעית שבנוסחתינו ואולי מצא כן בגמרות שלפניו והיא גי' נכונה מאד. אולם יש לפלפל בזה לפי חלוקי הדעות אם עשה דוחה עשה או לא עי' בש"א תשו' ל"ג:

רש"י ד"ה אפי' למ"ד. ואילו אחותך היא כו' לא אפנייה כו'. כצ"ל: