רש"ש על יומא עה:

גמרא א"ר וכי מכאן אתה למד והלא כבר נאמר כו'. לכאורה מ"ק ודאי הא עדיפא למילף מקרא דבתורה (עי' ברכות (ה) הא אפי' תינוקות שב"ר כו' ובפרש"י) ואולי ר"ל באמרו וכי מכאן כו' דלימוד רחוק הוא בהיפוך אתוון והלא כו' יש לך לימוד מורווח:

גמ' שם כתיב לחם וכתיב שמן כו'. ומצאנו שלשתן בפסוק אחד ולחמי אשר נתתי לך סולת ושמן ודבש האכלתיך (יחזקאל ט״ז:י״ט) ועי' מ"ר שמות פכ"ה:

גמ' שם אלא מה אני מקיים ויצאת שמה חוץ ויתד תהיה לך כו'. כצ"ל כסדרן בכתוב ודלא כהגרי"ף:

רש"י ד"ה כסילוים. קוצים בלשון ארמי. וביחזקאל (כח) סלון ממאיר:

רש"י ד"ה לאחר שסרחו. שאמרו בלחם הקלוקל. תמוה דהגמרא דריש זאת מן ועתה נפשנו יבשה וזה היה בשנה השנית ומשמע דמאז הוצרכו להפנות וא"כ מאי האי דאמרו שוב בשנת המ' בלחם הקלוקל. וכפרש"י מוכח במס' ע"ז (ה):