רש"ש על יומא ע:

גמרא וכתיב ויצא ועשה את עולתו כו'. ותימה דמאי ראיה זו על המוספין שיהיו עם תמיד של בה"ע. ובדוחק י"ל בהא דאמרי' לקמן דכ"ע מיהת חד איל הוא. אבל מפרש"י ותוס' נראה דהטעם הוא משום דכתיבי לבסוף בפ' פינחס וחובות היום נאמרו תחלה בתו"כ. וצ"ל דגירסא אחרת היה לפניהם כאן:

רש"י ד"ה והדר עביד עבוה"י. דא"א כל המוספין כו'. כל ל"ד דהא אמרינן אליבייהו עביד מינייהו הכא ומינייהו הכא:

תד"ה ואח"כ (הא'). בהגה"ה שבגליון והיא לקוחה מהמהרש"א קצת נפל בה ט"ס וכצ"ל ה"פ עוד הקרבות אחרות דבטבילה חמישית הוי והיו קרבין כו':

תד"ה עביד. וא"כ נימא דפר כו'. נ"ל דצ"ל וא"נ תחת וא"כ: