רש"ש על יומא סז:

רש"י ד"ה ת"ל המשלח. כצ"ל בלא ו'. אבל בתו"כ הגירסא יכול משיצא חוץ לעזרה ת"ל לעזאזל יכבס בגדיו אי לעזאזל יכבס בגדיו יכול עד שיגיע לצוק כו':

רש"י ד"ה ה"ג. דדכוותיה תנינן טובא מעלו ומקטירו בכ"ש. המציין הראהו לסוטה וטעה דהא שם באמת פריך הגמרא כמו שהביא רש"י לעיל אלא כוונתו למנחות (כו):

תד"ה אטו. ור"ת אומר כו' אגב דמקדש בכ"ש מעלה כו'. ק"ל הלא באמת כך הוא דינו כדאיתא במנחות שם לת"ק דר"א ור"ש ע"ש:

בא"ד ניחא לפיר"ת. עי' הגהת הרש"א. ול"נ דלפי המשך דבריהם דהכא יותר נאות הגי' לפיר"ת. דמתחלה הביאו קושיית הר"ש על פירושו מהא דסוטה ולהכי כתבו ולספרים כו' ניחא לפירושו: