רש"ש על יומא סג:

גמרא מנין שלא יקדישנו מח"ז ת"ל קרבן. וקאי על מיום השמיני כו'. וק"ק מזה לתירוצא דר' אפוטריקי בזבחים (יב) לילה לקדושה יום להרצאה:

גמ' שם דאי כ"ר מח"ז כו'. הגרע"א בחידושיו הקשה הא ע"כ ממילא שמעינן דמום פוסל דהא ליכא לאשכוחי אלא בהומם וחללו. ותירץ דאיכא לאשכוחיה בטרפה ע"ש. ול"מ בש"ס דקדשים יפדו ע"י טרפות בלי מום. והתוס' בתמורה (לג) ד"ה תמימים כתבו דתמימים שמתו לכן יקברו דאין לפדות בלא מום. והכא אפי' יארע בו מום בהדי טרפתו כיון דאין מום פוסל איך יהני לפדות ע"י. והא דמקשינן בתמורה (יט ב) אהא דמפריש נקבה לאשם כיון דלא חזיא למילתיה היינו מומא. ונקבות לא הוי מומא כדאיתא בבכורות (מא) (לת"ק דרי"ש) ש"ה כיון דבתחלת הקדשו לא חזי למילתיה לא נחתה עליו קדושת הגוף כלל כדמוכח שם. ואולי יאמר כיון דתאמר שאין המום פוסל בו לא הוי כקדושת מזבח שלא יפדה בלא מום וכ"מ מהא דאמר שמואל שם (יז) המקדיש את הטרפה צריכה מום קבוע לפדות עליו ע"ש ועי' בר"פ המנחות והנסכים:

תד"ה זריקת. הקשה כו'. הב"א הביא בשם המל"מ להקשות לפמש"כ התוס' והר"ן בריש נדרים דא"ע על דבר הנלמד במ"מ א"כ מאי מקשה כאן הרי"פ וכן בזבחים שם דלא נכתוב זריקה ותיתי מביניהן. דאי מביניהו לא הוה ענשינן. ותירץ הב"א דקושיית הרי"פ כאן אליבא דמ"ד עונשין מ"ה וה"ה מבמה מצינו. ותמוה דהא לכ"ע אין מזהירין מ"ה מכות (יז ב) והא דכאן וכן הא דהזורק דה"פ עה"ח אינן רק באזהרה: