רש"ש על יומא ג:

גמרא כתוב אחד אומר ועשית לך ארון עץ כו'. עי' תוס' חולין (צב). ולהרש"א לקמן (עב ב) בח"א ולהרי"ף בע"י כאן אישתמיטו דבריהם:

גמ' שם ע"כ ל"פ אלא בקיחות דעלמא כו' קח לך סמים. קשה מדוע ל"ק קח לך בשמים כו' המוקדם. ונ"ל דלכאורה קשה איך אפשר לומר דהקטורת היתה משל משה הלא בפ' תרומה כתיב דבר אל בנ"י ויקחו לי תרומה וגו' וזאת התרומה וגו' ולקטרת הסמים. וגם בפ' ויקהל כתיב והנשיאים הביאו וגו' ולקטרת הסמים. וע"כ צ"ל דכוונת הש"ס היא על קטרת ראשונה (עי' רמב"ם בפ"ב מהל' כהמ"ק ה"ח) ולפ"ז א"ש דלא הביא קח לך דשה"מ דלא נעשית רק פעם א' בימי משה (כמ"ש הרמב"ם שם פ"א ה"ה) ובפ' תרומה כתיב שם ג"כ בשמים לשה"מ וכן בויקהל שם גבי נשיאים:

גמ' שם אילימא תחילה בכה"ג. אע"ג דח' למילואים היה ג"כ בכה"ג וקדים ליוה"כ. מ"מ הקבלות וההולכות היה בו ע"י בניו ע"ש בביאור רנה"ו משא"כ ביוה"כ כל העבודות דחובת היום (עי' מש"כ לקמן י"ב בס"ד) אינו אלא בו. או דר"ל בקרבנות הנהוגים לדורות משא"כ דח' למלואים לא היו אלא לשעה:

גמ' שם ריב"ל מתני תרתי. עי' מהרש"א. ומה שהביא מתוס' הוא לעיל (ב ב) בד"ה ואימא:

גמ' שם זה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישה. בכ"מ משער נקנור ולפנים נקרא מחנה שכינה (עי' פסחים סח). אבל הכא הכוונה רק על קדשי קדשים דשם עיקר משכן כבודו:

תד"ה דרביה. המ"ל אמוראי כו'. בכתובות (נז) מבואר דטוב יותר לומר דפליגי בטעמא דנפשייהו מלומר דפליגי אליבא דחד ע"ש. ולכן דברי התוס' צע"ג: