רש"ש על יומא ל:

גמרא והאי דקתני מצורע להודיעך כחו דר"י. הלשון אינו מובן דמשמע דפליג גם אשאר כל אדם וז"א דל"פ אלא במצורע והכי הל"ל להודיעך כחן דרבנן. או משום פלוגתת ר"י:

רש"י ד"ה ודקארי ליה. מי שעוסק במשנה זו. הא ברייתא היא ועמש"כ בשבת (פג ב):

תד"ה ר"י. ש"ה דפליג בהדיא במשנה. מוכח מדבריהם דפלוגתת ר"י נזכרת במשנה וכ"מ לקמן בד"ה נימא. ובמשנה שלפנינו ליתא:

תד"ה אי. בחדושי הגרע"א תמה דמשמע דמפרשי דקושיית אי לא טביל הע"ש בעי היינו דאסור ליכנס שם א"כ ה"ל להש"ס להקשות הא טמא הוא עדיין. ובקל י"ל דמקשה הא הע"ש בעי קודם שיכנס לע"נ וכש"כ שאסור קודם טבילה:

תד"ה כב"ז. ה"ה דכר"י כו'. לכאורה דוקא קאמר דאילו לר"י דמשום סרך טבילה לא היה צריך שכבר טבל מבערב וכדאמר וכ"נ מפרש"י: