רש"ש על יבמות פט:

גמרא דמדאורייתא אבוה ירית לה. עפרש"י. ומשכחת לה אבוה ממש ג"כ כגון יתומה בחיי האב כדלקמן (ריש קט) במשנה:

תד"ה כיון. ולפ"ז אלמנה לכ"ג כו' לא ירתי לה כו'. בתוספתא דמכלתין פ"ב איתא להדיא דירית לה ועיקר דבריהם דחוק. ולעד"נ דע"כ ל"א הכא כיון דלא ירתי לה כו' היינו דוקא היכא דרבנן עקרו הירושה מידם אבל היכא דהתורה הפקיעה מידם לא משכי בעבור זה מלהתעסק בה:

בא"ד דאין מפר לאשתו פסולה כגון אלמנה כו'. בתוספתא שם מפורש דמיפר לה: