רש"ש על יבמות לט.

גמרא אמאי חוזרין אצל גדול למיכפי' לכפייה לדידהו. ר"ל כיון דס"ל חליצת גדול עדיפא ואפ"ה אם לא רצה לא כייפינן ליה אלמא דלא כייפינן במצוה זו דגדלות:

שם ולטעמיך כו' דלמא אתי וחליץ. ר"ל דניכפייה ליה למיחלץ אבל יבום לא פסיקא ליה דדלמא לא יחפוץ וגם אם ירצה לייבם דלמא לא יכוון לשם מצוה עי' לקמן (ע"ב) בתד"ה אמר. ודלמא לא אתי:

תד"ה גבי. אפי' כו'. משמע ובתירוצא יתורץ גם זה ומוכח דאפי' הקטן רוצה לחלוץ מ"מ כייפינן לגדול דדוקא גבי ביאה לא כייפינן ליה דתלי רחמנא ברצונו דכתיב ואם לא יחפוץ וכמו דאמר רב לקמן אין כופין לפי' ר"ת ולא כן כתב הב"ש בססי' קס"א בשם הרי"ו. ולכאורה קשה לדברי התוס' דהא חזינן דאפי' למ"ד חליצת גדול עדיפא מ"מ לא כייפינן ליה ויש לחלק בין רצו לייבם לבין שאינם רוצים אלא לחלוץ: