רש"ש על יבמות לז:

גמרא מאן הויא ליומא. ברש"י הגי' ליומי:

שם ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא כו'. עי' ברא"ש ומה שהקשה עליו המהרש"א והק"נ יישב דעת הרא"ש משום דתיכף כשמת הוחזקה הירושה ליבם משום דעובר אין לו זכיה כו' ע"ש ואישתמיטתיה דעת הרא"ש לקמן בפ' אלמנה סי' ד' דמסיק להלכה דעובר יש לו זכייה בירושה ולעד"נ דעת הרא"ש הוא דכיון שבשעה שמת לא הוכר העובר א"כ הוחזקה הירושה ליבם (באם אין הסבא קיים) ומש"כ דהוחזקה נחלה לאותו שבט הוא שגרת לישנא דגמרא בס"פ מי שמת: